החלטה בתיק בש"א 166334/06

1.         בפני בקשה אשר הוגשה עוד בחודש יוני 2006 על ידי ב"כ הנתבעים 1 ו-2.

הבקשה היא להורות כי התובעים 1 - 7 יפקידו ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בתובענה.

            תגובה ותשובה הוגשו זה מכבר. בדיון אשר התקיים בפני כב' השופטת מארק - הורנצ'יק ביום 12/12/06 נקבע, כי ההחלטה תשוגר לצדדים.

היום בישיבת קדם המשפט התברר לי, כי טרם ניתנה החלטה ולפיכך ניתנת החלטה זו עתה.

2.         התובעת 1 היא חברה ישראלית. התובעת 2 היא חברה מארה"ב. ובכתב התביעה נטען, כי התובעים 3 - 7 הם צלמים שצילמו את התצלומים נשוא התובענה וכי הם המחו לתובעות 1 ו-2 את זכויות הייצוג, ניהול, הפצה, גבייה ותביעה באופן בלעדי ובינלאומי.

3.         המבקשים טוענים באשר לתובעים 1 ו-2, כי לאור סעיף 353 א לחוק החברות, יש לחייב את התובעות בערובה.

רק התובעת 2 ציינה את כתובתה ומדובר בחברה הרשומה בחו"ל ועל כן יש לחייבה  בהפקדת ערובה.

באשר לתובעים 3 - 7 לא ציינה כתובתם. הם תושבי חוץ ולאור הפסיקה, יש לחייבם בהפקדת ערובה.

4.         ב"כ התובעים בתגובתו טען, כי אין להיעתר לבקשה.

לטענתו, המבקשים לא טענו בבקשה כי המשיבים נמצאים בקשיים כלכליים או שיקשה עליהם לשאת בתשלום הוצאות במידה ויפסידו בדינם. הבקשה לא נתמכת בתצהיר, ויש לדחותה.

נטען, כי מצבם הכלכלי של התובעות הוא טוב. התובעת 2 היא חברה הגדולה בעולם בתחומה ומנהלת עסקים במשך שנים רבות.

באשר לתובעים 3 - 7 אין רלוונטיות לחוזקם הכלכלי כיוון שביפוי כח שהועברו, לקחה על עצמה התובעת 1 אחריות מלאה לתשלום כולל של כל ההוצאות.

עוד נטען, כי יש סיכוי טוב להצלחת התביעה ואין לחייב בהפקדת ערובה.

5.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להתקבל.

א)         באשר לתובעת 1:

התובעת אכן לא מסרה את כתובתה לא בכתב התביעה ולא בתצהירי העדות הראשית אשר הוגשו זמן רב לאחר הגשת הבקשה להפקדת הערובה.

ב)         באשר לתובעת 2:

            סעיף 353 א' לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".